Web Analytics

צור קשר
לקבלת מידע נוסף על השירותים שלנו אנחנו מעדיפים לחזור אליך באופן אישי.
אנא מלא את פרטיך וניצור איתך קשר תוך 24 שעות.
שם מלא
טלפון
Address
Email
אנחנו מכבדים את פרטיותך ומתחייבים לא לעשות שימוש לרעה בפרטיך.

Google+

מידע נוסף

רשלנות רפואית
חוק הביטוח הלאומי
דמי תאונה
זכויות נפגעי פעולות איבה
תאונות דרכים
נזקי רכוש בתאונות דרכים
תאונות עבודה
רשלנות רשות ציבורית
אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה ופוליסות הביטוח
ביטוח חיים
נפגעי משרד הביטחון
קביעת אחוזי נכות במל"ל
תביעת רשלנות מעביד
אינדקס ייעוץ משפטי
תאונות תלמידים
פרסומים מהעיתונות
פרסומים מהעיתונות 2
מכתבי תודה
עורך דין דב לרר
עורכת דין רונית אלדור
מקרי הצלחה של עורכי דין לרר אלדור
עו"ד ביטוח לאומי / איחוד אחוזי נכות מעבודה ע"י עו"ד ביטוח לאומי



:צוות המשרד

דב לרר, עו''ד
רונית אלדור, עו''ד

אבי בוסקילה, עו"ד
ליז יצחק, עו"ד
אורן אדשה , עו"ד
רותם סער, עו"ד


מתמחה - לנה פרצ'יקוב

פגישה ראשונה חינם
לתיאום: 03-5756061
כתובת דואר אלקטרוני: , פקס: 03-5756785
המשרד ממוקם 7 דקות מרכבת ארלוזרוב, במתחם הבורסה ברמת-גן

ביטוח לאומי - זכאות בביטוח לאומי - חוק הביטוח הלאומי

מומחה תאונות דרכים ותאונות עבודה- עו

מיהו נכה

- מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מ"ליקוי" אין לו הכשרה להשתכר ואינו משתכר סכום העולה על 25% מהשכר הממוצע, או שכושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד וכן השתכרותו בפועל צומצמו עקב הליקוי בין בבת אחת ובין בהדרגה ב- 50% או יותר.

כנכה תחשב גם אישה שאין לה כושר להשתכר כאמור ואשר היא "עקרת בית", אם עבדה לפחות 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים מתוך 48 חודשים בתכוף לפני הגשת התביעה, או לפני יום הפסקת העבודה שאירעה לאחר הגשת התביעה, וכן אם היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא חיה עמו בתקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד ולאחריה.

עקרת בית - אישה נשואה שבן זוגה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים והיא אינה עובדת ואינה עובדת עצמאית.

עקרת בית נכה - עקרת בית שכתוצאה מ"ליקוי" אין לה הכושר לתפקד במשק בית, או שכושרה לתפקד במשק בית צומצם עקב הליקוי בין בבת אחת ובין בהדרגה ב- 50% או ליותר.

טיפול רפואי – נפגע בעבודה אשר תאונתו הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, זכאי לכיסוי הוצאות ריפוי, החלמה ושיקום לרבות אשפוז, טיפול רפואי, תרופות ומכשירים שניתנו ע"י קופות החולים.

נכה נזקק – נפגע אשר לאחר 91 הימים הקצובים לדמי פגיעה עדין נמצא באי כושר מוחלט, זכאי לגמלה בגובה 75% מהשכר הממוצע בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה ובלבד שאין לו הכנסה מכל מקור אחר.

שיקום מקצועי – מטרתו היא הקניית מקצוע ו/או סיוע להשתלבות בעבודה לנפגע שנכותו מעל 10%, על פי התאמה אישית ויכולת.

גמלת תלויים עבור בני משפחה של נפטר עקב תאונת עבודה – במקרה בו עובד נפטר עקב פגיעה בעבודה, יהיו זכאים התלויים בו (אלמן/ה, יתומים, הורים) לגמלת תלויים. גובה הקצבה משתנה בהתאם למספר ולגיל התלויים: 100% - 40% מהקצבה שהייתה משולמת לבעל דרגת נכות של 100%.

היוון קצבת נכות – נפגע אשר המוסד לביטוח לאומי קבע לו נכות העולה על 20% יכול, בתנאים מסוימים, להיות זכאי להמיר את קצבת הנכות במענק חד פעמי.

ליקוי - ליקוי גופני, שכלי או נפשי הנובע ממחלה, מתאונה או ממום לידה.

נכות רפואית - אחוזי נכות רפואית הם תנאי לקביעת אי כושר. האחוזים הם 60% לפחות, או 40% לפחות אם אחד הליקויים הוא בשיעור של 25% או יותר, ו- 50% לעקרת – בית נכה.
האחוז הכולל נקבע לפי חישוב משוקלל. ליקויים שאין להם השפעה על כושר ההשתכרות והתפקוד אינם מובאים בחשבון.

דרגת אי כושר - משמעה הוא שיעור אבדן כושר השתכרות / תפקוד במשק בית.
דרגת אי כושר ל"נכה" נקבעת בהתחשב בכושרו של הנכה לעבוד ולהשתכר בעבודה מתאימה בהתחשב בעיסוקיו בעבר, השכלתו, מגבלותיו עקב ליקויו הרפואיים, וכן בהתחשב בכושרו ללמוד ולהשתלב במקצוע חדש.
לגבי עקרת בית נקבעת דרגת אי הכושר בהתחשב בכושרה לתפקד במשק בית בשים לב לגילה ומגבלותיה.

דרגת אי כושר זמנית - דרגת אי כושר זמנית נקבעת כאשר עשוי לחול שינוי במצבו של הנכה, כגון: בכושרו לתפקד לאור מצבו הרפואי, או באפשרויות לשקמו או להשמתו בעבודה וכו'.

קצבת נכות - לקצבת נכות חודשית זכאי נכה או עקרת –בית נכה שנקבעה להם דרגת אי כושר בשיעור 60% לפחות.
שיעור הקצבה נקבע לפי שיעור הדרגה, למעט בדרגה 75% המזכה בקצבה מלאה – 100%.
גורמים אחרים המשפיעים על גובה הקצבה- מספר "תלויים" בנכה והכנסות הנכה ובן זוגו.

קצבה חודשית נוספת - לקצבה זכאי מקבל קצבת נכות שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 75% לפחות שאינו שוהה במוסד ונכותו הרפואית בשיעור 50% לפחות.
שיעורי הקצבה מחושבים כאחוז מקצבת יחיד מלאה בהתחשב באחוזי הנכות הרפואית כלהלן:
17% - לבעלי נכות רפואית בשיעור 80% או יותר.
14% - לבעלי נכות רפואית בשיעור שבין 70% ל- 79%.
11.5% - לבעלי נכות רפואית בשיעור שבין 50% ל- 69%.

תחילת זכאות לקצבה - הזכאות לקצבה מתחילה לא לפני שחלפו 90 יום מהתאריך בו יש לתובע דרגת אי כושר ובהתחשב בתאריך הגשת התביעה. בתקופה בה משולמים דמי מחלה בדרך כלל אין זכאות לקצבה, ובתנאים מסוימים אין זכאות גם כשמשולמים תשלומי אי כושר מחברות ביטוח.

בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר והנכות הרפואית: מקבל קצבת נכות, שנקבעה לו דרגת אי- כושר הנמוכה מ- 75% או נכות רפואית הנמוכה מ- 60% או מ- 40% כשאחד הליקויים הוא לפחות 25% לפחות, רשאי להגיש בקשה לבדיקה מחדש, אם חלפו 6 חודשים מההחלטה הקודמת בדבר הדרגה.

אולם אם חל שינוי משמעותי (החמרה או שיפור): רפואי, תעסוקתי (או תפקודי לעקרת בית), אפשר לפנות גם בטרם חלפו 6 חודשים . המוסד רשאי להחליט גם הוא על בדיקה מחדש.
בבדיקה מחדש רשאי המוסד לשנות (להפחית או להעלות) את אחוזי הנכות הרפואית, ו/או דרגת אי – הכושר.

בקשה לבדיקה מחדש של הנכות הרפואית בלבד: נכה שדרגת אי הכושר שנקבעה לו היא 75% או יותר ונכותו הרפואית נמוכה מ- 80%, יוכל להיבדק מחדש לעניין הנכות הרפואית בלבד, אם הוכיח למוסד שחלה החמרה במצבו הרפואי וכן אם חלפו 12 חודשים לפחות מאז שנקבעה לאחרונה נכותו הרפואית.

הטבות אחרות - הטבות אחרות (בנוסף לקצבת נכות) הניתנות על ידי המוסד לנכים העונים על כללי זכאות הן:

  • קיצבת שירותים מיוחדים, למי שנזקק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום (רחצה, אכילה, וכו');
  • גמלת ניידות, מי שיש לו ליקוי רפואי ברגליים, עשוי להיות זכאי לגמלת ניידות.
  • שיקום מקצועי - מי שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור 20% לפחות (לפי רשימת הליקויים הכוללת, ובחישוב שאינו משוקלל) עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי. לפיכך מי שאין ביכולתו לחזור לעבודתו הקודמת ו/או למצוא עבודה מתאימה בשירות התעסוקה רשאי לפנות ליחידת השיקום בסניף המוסד לביטוח לאומי כדי שתיבדק זכאותו לשיקום מקצועי.
  • הבטחת הכנסה - מי שאינו זכאי לקצבת נכות מלאה ואין לו ולבן / בת זוגו הכנסות יכול לפנות לשירות הבטחת הכנסה בסניף על- מנת שתיבדק זכאותו לגימלת הבטחת הכנסה. גימלת הבטחת הכנסה משולמת למי שנמצא זכאי לה, לא לפני ה- 1 בחודש בו מוגשת התביעה להבטחת הכנסה.

פגיעה בעבודה


לעיתים, זכאי הניזוק (הוא האדם אשר אירעה לו תאונה או לקה במחלה) לקבלת מענק (תשלום חד פעמי), לעיתים זכאי הוא לקצבה (תשלום חודשי) ולעיתים זכאי לסעד אחר כגון סיעוד, שנכון להיום מוגבל לעזרה בשעות סיוע ולא בפיצוי כספי.

פגיעות בעבודה – מהן?


תאונות עבודה מזכות את הנפגע במגוון של הטבות (כסף או שווה כסף) מהמוסד לביטוח לאומי.
על האירוע בגינו מוגשת התביעה לחסות תחת הגדרת האירוע "תאונת עבודה". לצורך כך, על הניזון להבין תחילה מהי אותה פגיעה בעבודה, שבעקבותיה יזכה להטבות. באופן פשטני, ניתן לומר כי פגיעה בעבודה היא תאונה בעבודה או מחלת מקצוע.
החלת ההגדרה של תאונה בעבודה ומחלת מקצוע, זהה הן ביחס לעובד שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד-מעביד ("שכיר"), והן ביחס ל"עצמאי".

תאונות עבודה – מהן?


תאונה המתרחשת תוך כדי עבודתו ועקב עבודת שכיר אצל מעבידו או מטעמו, או כאשר אירעה התאונה למבוטח עצמאי – תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו או עסקו, תוכר כתאונת עבודה, והניזוק יוכר כ"נפגע בעבודה" לצורך בחינת זכאותו לקבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי.
המונח "תאונות עבודה" הורחב ע"י דברי חקיקה שונים כך שיתכנו מקרים בהם תחשב תאונה כ"תאונת עבודה" למרות שהאירוע התאונתי כלל לא התרחש תוך כדי עבודה ולא עקב העבודה.
בהתאם להרחבה זו, אשר יש בה מידה רבה של מלאכותיות, יוכרו כ"תאונות עבודה" גם תאונות אשר אירעו בדרכו של אדם מהבית לעבודה ולהיפך, וגם כאשר סטה הניזוק מדרכו הרגילה.
כך נקבע כי כאשר אירעה התאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה, והנפגע סטה סטייה של ממש מדרכו הרגילה לעבודה או בחזרה ממנה, שלא לשם מילוי חובתו כלפי המעביד (ואצל העצמאי, שלא לצורך העיסוק במשלח ידו) והסטייה אינה לשם הגעה לבית תפילה או לגן ילדים בו שוהה ילדו של הניזוק, אזי לא תוכר התאונה כתאונת עבודה.

מחלת מקצוע


מחלת מקצוע, בדומה לתאונת עבודה, מקנה זכויות והטבות כלכליות לנפגע המוענקות ע"י המוסד לביטוח לאומי.
הקביעה אימתי תחשב מחלה כ"מחלת מקצוע", נעשתה ע"י המחוקק אשר התקין רשימה של מחלות שאם המבוטח לקה באחת מהן (בין אם הוא שכיר ובין אם הוא עצמאי), יוכר כנפגע עבודה (דוגמא למחלות המצויות ברשימה: שחפת, שיתוק ילדים, סרטן עור, מחלת קייסון, עוויות, מחלות קרינה, מחלות עצבים, פרקים, גידים, שרירים, בורסיטיס, ליקוי שמיעה).
המחלות אשר הוגדרו ע"י המחוקק כ"מחלות מקצוע" הן "רשימה סגורה", ורק מחלה המופיעה ברשימה תוכר, בהתקיים נסיבות עובדתיות עפ"י האירוע, כפגיעה בעבודה.

הפסיקה הכירה אף במיקרוטראומה כתאונת עבודה, שהיא פגיעה כתוצאה מפגיעות זעירות ומצטברות עקב עבודתו של הניזוק. עפ"י תורת המיקרוטראומה, יכול שתהיה שורה של אירועים, שבכל אחד מהם מתקיים אמנם תנאי הפתאומיות, אך רק בהצטברותם באה התוצאה המזכה בגמלה. המדובר ברצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן, אשר כל אחד מהם פועל את פועלו הוא.

מי זכאי לדמי תאונה ובאילו תנאים?
תביעת רשלנות מעביד – מכונות, מסור, התחשמלות, סולמות
מדריך לנפגעי תאונות עבודה
פגיעה ממכונה
ביטוח לאומי - ערר על קביעת דרגת נכות
זכאות בביטוח לאומי
קביעת אחוזי נכות במל"ל

על נפגעי תאונות עבודה לבצע הפעולות הבאות בכדי שיהיה בידם לקבל הזכויות המגיעות להם כנפגעי תאונות עבודה:

  • לדווח על תאונות עבודה למעסיק, אפילו אם תאונת העבודה לא אירעה במקום העבודה.
  • לפנות לרופא בעקבות תאונת העבודה ולציין שהאירוע קרה בעבודה או בעקבותיה ולוודא שהרופא רשם זאת.
  • לרשום פרטי העדים לתאונת העבודה, העדות עשויה להיות ההבדל בין תביעה שתוכר כתאונות עבודה לזו שתידחה.
  • מי שנפגע/ת בתאונות עבודה זכאי/ת לתשלום מיידי שגובהו עד שכר של 90 ימי עבודה.
  • לנפגע/ת תאונות עבודה יש זכות לערער על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון.
  • לאחר שהעובד/ת הוכר/ה כנפגע/ת תאונות עבודה ונקבעו לו/ה אחוזי נכות, הוא/היא י/תקבל גמלת תאונות עבודה שגובהה כ - 75% משכרו/ה בשלושת החודשים האחרונים לפני התאונה כעובד/ת. הנוסחה היא : שכר ברוטו X 75% X אחוזי הנכות X 43 גמלאות.
  • באם בסיס השכר המדווח למוסד לביטוח הלאומי לגבי תאונות עבודה, נמוך מבסיס השכר בפועל, המוכח בתלושי שכר ו/או בשומה עצמית אצל עצמאיים, ביהמ"ש אינו כבול לבסיס שדווח למוסד לביטוח הלאומי, ובסיס השכר בפועל, קרי הגבוה, הוא שישליך על גובה הפיצוי, בתביעה כנגד חברת הביטוח.
  • הרופאים בוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לנפגעי תאונות עבודה, מצפים מהנבדק לתאר את הבעיות הרפואיות בבהירות, בקצרה, ללא הפלגה בתיאור הסבל ואי הנוחות. כמו כן אין להתלונן על כאבים ומיחושים שאינם קשורים לבעיה. רוב אחוזי הנכות נקבעים עפ"י ירידה בתפקוד איברים ( טווח תנועה וכוח ). במקום להתלונן על מחלות אחרות, אפילו אם הן חמורות, מומלץ להתמקד בנזקים שנגרמו לאיברי הגוף.

מיד לאחר הפגיעה, מומלץ ללכת ולצלם את המקום בו אירעה תאונת העבודה עם המפגע שהיה בעבודה ושגרם לתאונה מכל הכיוונים ומכל הזוויות כדי לשמר את הראיות, וכן לקחת נתונים של עדי ראייה שהיו נוכחים במקום, אם צריך להתקשר איתם. אם אין לנפגע עדים לתאונת העבודה, רצוי להתפנות לגורם רפואי מיד ככל שניתן, ליידע ולספר כמעט בזמן אמת, את כל פרטי התאונה

חשוב להשקיע זמן באיסוף המסמכים הרפואיים, לשמור אותם בתיק מיוחד ולהגיע איתו לוועדה. כל טענה שמועלית, צריכה להיות מגובה בתיעוד רפואי.




קביעת אחוזי נכות במל"ל – גמלת ניידות, החמרה

הוועדות הרפואיות הן אחת החוליות שהסמיך המחוקק לטפל בתביעת ביטוח לאומי של מבוטחים על פי חוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב}, התשנ"ה – 1995 (להלן: חוק הביטוח לאומי או החוק). בענף ביטוח נפגעי עבודה, בענף ביטוח נכות, בנושא גימלת ניידות וכן בגדר חוקים אחרים, אשר המוסד לביטוח לאומי מופקד על ביצועם (נכות כללית). אשר לפי התוצאות של הברור בוועדות משולמת קצבת נכות ביטוח לאומי.

לעתים "תאונת עבודה" היא גם "תאונת דרכים" כהגדרתה בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975. בסעיף 6 ב לחוק הפיצויים קובע, כי אם "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זו גם לצורך התביעה על פי חוק זה...". היינו לקביעת דרגת הנכות יש נפקות והשלכה גם על קביעת דרגת הנכות הרפואית בהליך תביעת ביטוח לאומי על פי חוק הפיצויים.

הוועדות הרפואיות נחלקות לשני סוגים :ועדות מדרג ראשון וועדות מדרג שני- וועדות עררים בהן נקבעות אחוזי נכות ביטוח לאומי.

על פי השיטה שקבע המחוקק לטיפול תביעת ביטוח לאומי של מבוטחים בענף ביטוח נפגעי עבודה, זכאי מבוטח שנפגע במסגרת עבודתו לגמלאות בעין מכוח סימן ג' שבפרק ה' לחוק. דהיינו, ריפוי, החלמה, שיקום רפואי ושיקום מקצועי. לגמלאות בעין נודעת חשיבות רבה הן עבור המבוטח והן עבור החברה. זאת , מאחר מטרת הגמלאות בעין היא, בין היתר, להחזיר את המבוטח אל מעגל העבודה. בנוסף ועל פי נסיבות המקרה זכאי מי שנפגע בעבודה, מכוח סימן ד' שבפרק ה' הנ"ל לתשלום דמי פגיעה, קצבת נכות ביטוח לאומי בגין נכות לא יציבה קצבת נכות ביטוח לאומי בגין נכות יציבה. סימן ו' בפרק ה' עניינו קביעת דרגות נכות. דרכי הפיצוי לנפגע עבודה חולקו לשלבים, כדלקמן: עבור אי כושר מוחלט, בסמוך לאחר הפגיעה, למשל, עבור התקופה בה מאושפז הנפגע בבית חולים , מרותק לביתו או מקבל טיפול רפואי יומיומי, זכאי הנפגע לדמי פגיעה. זאת, מכוח הוראות סעיף 92 (א) לחוק ועד לגבול עליון של עשרים ושישה שבועות.

לנכות רכיב רפואי ורכיב תפקודי. אולם, לצורך החלת חוק הביטוח הלאומי והתקנות מכוחו, נמדדת הנכות בראש ובראשונה, על פי רשימת ליקויים רפואיים המנויה בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז- 1956 (להלן : תקנות הנכות). עבור אי כושר חלקי, כלומר מצב בו הנפגע מצוי בהליכי החלמה, ולעיתים אף שב לעבודה במתכונת חלקית, אך כושרו לעבודה אינו מלא, זכאי הנפגע לקבל קצבת נכות ביטוח לאומי על פי אחוזי נכות ביטוח לאומי כשלעיתים שיעור נכות רפואית שאינה יציבה (זמנית). כאשר הנפגע מגיע לידי שיעור החלמה המרבי אך נותרת לו נכות רפואית, זכאי הנפגע לקבל קצבת נכות ביטוח לאומי על פי שיעור נכותו הרפואית היציבה (לצמיתות), כלומר לאחר 3 חודשים לעיתים נקבעים אחוזי נכות ביטוח לאומי זמניים לנפגע, וזאת עד להכרעה בנכותו הצמיתה על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון של המוסד.

תביעת ביטוח לאומי , קצבת ביטוח לאומי מוכרעות על פי הוועדה הרפואית מדרג ראשון היא אורגן אשר חבריו (הפוסקים הרפואיים) אינם מתמנים על ידי מנהלת המוסד, אלא על ידי שר העבודה והרווחה, כאמור בסעיף 118 (ב) לחוק ובתקנה 1 לתקנות הנכות. בכך, מובטחת אי תלותם של חברי הוועדה במוסד.

תקנה 1 לתקנות הנכות קובעת, כי "פוסק רפואי" הוא רופא אשר שמו כלול ברשימת הפוסקים הרפואיים שנקבעה על יד שר העבודה והרווחה ופורסמה ברשומות. יודגש, כי עצמאותה של הוועדה מתבטאת לא רק במקור המינוי של חבריה, אלא אף בסמכותה לבקש להיעזר ביועץ רפואי.

לדרגת הנכות של נפגע בעבודה תביעת ביטוח לאומי יש חשיבות לעניין זכויותיו על פי חוק הביטוח הלאומי קצבת ביטוח לאומי, ובפרט, לקביעת זכותו למענק חד פעמי – ( מ9% עד 19% לצמיתות) נכות מעבודה לצמיתות או לקצבה חודשית מ- 19% ומעלה.

הרכב הוועדה
תקנות הביטוח הלאומי לגבי תביעת ביטוח לאומי מורות שוועדה מדרג ראשון מורכבת מ"פוסק רפואי" אחד או מ"מומחים בשני ענפי רפואה". ההלכה פסוקה, קבעה עד לאחרונה, כי אין יסוד משפטי לטענה שצריך שיישב בוועדה יותר ממומחה אחד לתחום רפואי כלשהו. ברם, אם הנכה לוקה בריבוי פגימות (יותר משלוש) והוועדה מורכבת ממומחים בתחומים הרלוואנטים , אין חובה שהוועדה תכלול מומחה אחד בתחום כל פגימה שבמבוטח.

תפקידה של הוועדה הוא בראש ובראשונה לקבוע את הקשר הסיבתי בין "הנכות", אם ישנה, לבין הפגיעה בעבודה, ובשלב השני את "דרגת הנכות לעניין סימן זה". סמכות זו היא סמכות מקצועית- רפואית המחייבת לימוד העובדות, ניתוחן ותרגומן של הפגיעות והליקויים לשפת אחוזי נכות ביטוח לאומי.

על פי סעיף 120 (א) לחוק: "בקביעת דרגת נכות לא ישימו לב לכל מום , פגם או ליקוי מלידה או כתוצאה ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת שהיו לפני הפגיעה שבקשר אתה מוערכת דרגת הנכות, וכן לכל מום , פגם או ליקוי שבאו ממחלה, מתאונה או מכל סיבה אחרת אחרי פגיעה בעבודה כאמור אם אינם תוצאה ישירה מאותה פגיעה בעבודה".

הפסיקה קבעה באשר לדרך החישוב כי "עורכים כביכול חשבון עובר ושב, מחייבים את החשבון אחוזי נכות ביטוח לאומי שהיו לנפגע לפני הפגיעה, ומזכים את החשבון אחוזי נכות ביטוח לאומי שנמצאו בנפגע בעת בדיקתו על ידי הוועדה, וההפרש בין השניים נותן את דרגת הנכות עקב הפגיעה".


ענפים נוספים במוסד לביטוח לאומי:
1 "ועדה רפואית"- גמלת ניידות: על פי הסכם בדבר גמלת ניידות שבין הממשלה למוסד לביטוח לאומי, ניתנת קצבת נכות ביטוח לאומי ל"מוגבל בניידות". אחד התנאים להכרה במוגבל בניידות הוא ש"וועדה רפואית או וועדה רפואית לעררים קבעה לו אחוזי מוגבלות בניידות על פי רשימת הליקויים שבתוספת א' להסכם".
2 "רופא מוסמך" בענף ביטוח נכות: סעיף 208 (א) לחוק קובע, כי אחד התנאים לקבלת גמלת נכות היא הקביעה, כי למבוטח נכות רפואית בשיעור מינימלי : 40% או 50% לגבי עקרת בית (תקנה 3 לתקנות הנכות).

הרכב הוועדה
סעיף 122 (א) לחוק קובע:
"הרואה עצמו נפגע מהחלטה של רופא או של ועדה רפואית, רשאי, בתנאים שנקבעו, לערור עליה לפני הוועדה הרפואית לעררים".

הוועדה מורכבת משלושה רופאים ששמותיהם כלולים ברשימת חברי ועדות רפואיות לעררים שנקבעה על ידי שר העבודה.

סמכויות הועדה- קבועות בתקנה 30 לתקנות הנכות, שזו לשונה:

"ועדה לערעורים רשאית לאשר החלטת הוועדה , לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות זאת ובין שלא נתבקשה, בין שהמערער הוא הנפגע ובין שהוא המוסד".

ואולם התקנה בתחילה פורשה כמחייבת את הוועדה בתור ערכאת ערעור שמטרתה להיצמד אך רק לתחום הערר שבפניה.

ואולם בעקבות בג"ץ וייס, שינה בית הדין הארצי את ההלכה ופסק, כי ועדת העררים מוסמכת לדון אף בפגיעה שלא עררו לגביה, כסייג כי "בטרם פועלת הוועדה כאמור, עליה להעמיד את הנפגע על כך, שקיימת אפשרות אחוזי נכות ביטוח לאומי שנקבעו לו בדרג ראשון יופחתו, ותינתן לו האפשרות להתכונן בפני אפשרות כזאת, בין היתר, על ידי הבאת חוות דעת רפואיות" לוועדה לעררים שאליה מוחזר העניין.

הוועדה הרפואית לעררים "מוסמכת לתת כל החלטה שהרופא המוסמך היה מוסמך לתת", ולצורך כך היא רשאית "לאשר את החלטת הרופא המוסמך, לבטלה או לשנותה, בין שנתבקשה לעשות כן ובין שלא נתבקשה".

על החלטת "הוועדה הרפואית לעררים" בענף ביטוח נכות, ניתן לערער, בשאלה משפטית בלבד, לפני בית דין אזורי לעבודה".


ערעורים על ועדות רפואיות שקובעות אחוזי נכות ביטוח לאומי
כללי
בכל הנוגע תביעת ביטוח לאומי הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על פעילות והחלטות הוועדות הרפואיות לעררים, נעשית באמצעות הגשת "ערעור" לבית דין אזורי לעבודה, ולאחר מכן בדרך של "ערעור ברשות" לפני בית הדין הארצי לעבודה.

הביקורת השיפוטית, מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד, דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת.כלומר, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת אחוזי נכות ביטוח לאומי.

משנתברר, כי נפלה טעות משפטית בהחלטת ועדה רפואית הכלל הוא, כי אין בית הדין עצמו מתקן את הטעות – למעט במקרים נדירים ביותר בהם תיקון הטעות אינו מחייב כל ידע או שיקול דעת רפואי (למשל, כאשר מדובר בטעות חישובית)- אלא הוא מחזיר את העניין לוועדה הרפואית,בצירוף הוראות, למשל קיימת חובת הנמקה ורשום פרוטוקול מלא תקנה 24 לתקנות הנכות אשר ייחתם ע"י חברי הוועדה וכי להחלטה הקובעת דרגת נכות בכתב יצורפו הממצאים והנימוקים. חלק ניכר מהערעורים נסוב אודות חוסר רישום בפרוטוקול ועל חוסר הנמקה וחוסר התייחסות ושלילת הממצאים הקיימים בתיקו של הנפגע.

החמרת נכות בנוגע לקבלת קצבת נכות ביטוח לאומי
תקנה 36:
א עברו שישה חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי כאמור בסעיף 45(א) (1) או (3) לחוק אישר בכתב בתוקף תפקידו זה כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת נכותו מחדש והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחויבים.
ב בהסכמת רופא מוסמך מותר הדיון על קביעה מחדש לפי תקנה זו וייערך לפני תום שישה חודשים כאמור.
ג הדיון בקביעת דרגת נכותו מחדש של הנפגע ייעשה רק אם ההחמרה או הפגימה החדשה הן תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות".
חשוב לציין כי על המוסד להמציא למבוטח כל מסמך שהונח על שולחנו של הרופא עת החליט לזמן את המבוטח לבדיקה מחודשת. תכליתו של האישור הרפואי היא לשמש למבוטח כאשרת כניסה. לועדה הרפואית הסמכות הבלעדית לקבוע, על פי ממצאיה, אם אומנם הוחמרה פגיעות של הנכה או שמא מדובר בפגיעה חדשה, ואם ההחמרה היא תוצאה מהפגיעה בעבודה שבקשר אליה נקבעים אחוזי נכות ביטוח לאומי.


תוספת לנכות הרפואית ע"פ תקנה 15 בגין ירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו של הנפגע
תקנה 15 לתקנות הנכות קובעת בנוגע למקרים של תביעת ביטוח לאומי, כדלקמן:
א הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות יציבה, קטנה או גדולה, מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים , או מזו שנקבעה מכוח תקנות 14 או 31 (ב) בשים לב למקצועו, לגילו או למינו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19% אם דרגת הנכות פחותה מ- 20%, ובל מקרה אחר לא תעלה על 100%.
ב הוועדה תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר לדעתה הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו או כאשר לדעתה הנכות הביאה לירידה ניכרת , ולא לזמן מוגבל , בהכנסותיו.
ג הוועדה לא תתחשב בגילו , במינו ובכושר העבודה של הנפגע אם הם כבר הובאו בחשבון במבחנים.
ד הוועדה תקבע את דרגת הנכות לפי תקנה זו רק לגבי אותן הפגימות הנובעות מהפגימה בעבודה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות, ולאחר שנוכו פגימות שאינן קשורות באותה פגיעה בעבודה".
ההלכה הנוגעת לתקנה 15 היא כי על פי העיקרון שקבע המחוקק , נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות פחותה מ – 9% אינו זכאי למענק או קצבת נכות ביטוח לאומי. נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה שבין 9% ל- 19%, זכאי למענק חד פעמי, ואילו נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות יציבה של 20% ומעלה, זכאי לקבל קצבת ביטוח לאומי חודשית.

חשוב לצין כי המשמעות היא שאם נקבעו אחוזי נכות ביטוח לאומי מתחת ל 19% אין אפשרות לעלות מעל 20% ולקבל קצבת נכות ביטוח לאומי חודשית באמצעות העלאת הנכות על ידי תקנה 15 , ולמעשה כדוגמא מספרית אם הייתה לנפגע נכות בשיעור של 15% וגידול של 50% היה אמור להביא אותו ל 22.5% סה"כ, אז, על פי התקנות הגידול בשימוש בתקנה 15 יזכה אותו ב 19% נכות לצמיתה בלבד.


תביעת רשלנות מעביד – מכונות, מסור, התחשמלות, סולמות

 

אם נפגעת בעבודה מגיע לך פיצויים
לקבלת ייעוץ משפטי של מומחה בתחום תאונות עבודה לחץ:
יעוץ משפטי לתאונות עבודה

דוגמאות לסוגיות שונות: ביטוח לאומי - ערר על קביעת דרגת נכות |
תאונות עבודה - ערר על קביעת נכות | ערר בפני ועדה רפואית של ביטוח לאומי |
תחשיבי נזק - אובדן כושר עבודה | תחשיבי נזק - תאונת עבודה | פגיעה ממכונה |
פגיעה כתוצאה מהרמת מקרר | נפילת משאבת מים על רגל העובד | פגיעת אחות כתוצאה מהרמת חולה |



 
  דף הבית | פרופיל המשרד | מפת אתר | שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה וביטוח לאומי | שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים | שאלות ותשובות בנושא רשלנות בשטחים ציבוריים | קישורים מומלצים | Google

משרד לרר אלדור מתמחה בטיפול בתביעות פיצויים עבור נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רשויות, רשלנות מעבידים, תביעות ביטוח לאומי ועוד