צור קשר
לקבלת מידע נוסף על השירותים שלנו אנחנו מעדיפים לחזור אליך באופן אישי.
אנא מלא את פרטיך וניצור איתך קשר תוך 24 שעות.
שם מלא
טלפון
Address
Email
אנחנו מכבדים את פרטיותך ומתחייבים לא לעשות שימוש לרעה בפרטיך.

Google+

מידע נוסף

חוק הביטוח הלאומי
דמי תאונה
זכויות נפגעי פעולות איבה
תאונות דרכים
נזקי רכוש רכב
תביעות ביטוח
תאונות עבודה
רשלנות רשות ציבורית
אובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה ופוליסות הביטוח
ביטוח חיים
נפגעי משרד הביטחון
קביעת אחוזי נכות במל"ל
תביעת רשלנות מעביד
אינדקס ייעוץ משפטי
תאונות תלמידים
פרסומים מהעיתונות
פרסומים מהעיתונות 2
מכתבי תודה
עורך דין דב לרר
עורכת דין רונית אלדור
מקרי הצלחה של עורכי דין לרר אלדור
עו"ד ביטוח לאומי / איחוד אחוזי נכות מעבודה ע"י עו"ד ביטוח לאומי
פסקי דין



:צוות המשרד

דב לרר, עו''ד
רונית אלדור, עו''ד


אורטל רחמים, עו"ד
ירדן פטמן, עו"ד
ד"ר(לרפו"ש) מירלנה וינר, עו"ד
שי ורדי, עו"ד
יצחק משען, עו"ד


ורה משקוב, מתמחה
אורן מלכה, מתמחה

פגישה ראשונה חינם
לתיאום: 03-5756061
כתובת דואר אלקטרוני: , פקס: 03-5756785
המשרד ממוקם 7 דקות מרכבת ארלוזרוב, במתחם הבורסה ברמת-גן

עורך דין לרשלנות רפואית

מומחה תאונות דרכים ותאונות עבודה- עו

עו"ד רשלנות רפואית

מדי שנה מוגשות בישראל אלפי תביעות בגין רשלנות רפואית, כאשר ממוצע הפיצויים הנפסקים בעבור החולים הזוכים בבתי המשפט עומד על מאות אלפי שקלים . משרד הבריאות, חברות הביטוח וקופות החולים משלמות מדי שנה סכום כולל של כרבע מיליארד שקל בעקבות תובענות רשלנות רפואית.
טיפול רפואי רשלני פעמים רבות גורם נכות קשה, החמרה של נכות קיימת, עוגמת נפש, כאב וסבל, אובדן כושר עבודה ואף להביא למותו של המטופל.
תפקידו של הרופא הינו תפקיד בעל חשיבות עליונה ועל כן איננו מסתיים בהענקת הטיפול בלבד, ועל כתפיו של הרופא מונחת האחריות כלפי המטופל במס' תחומים בין היתר אבחון המחלה, בחירת ההליך הרפואי המתאים ביותר, מעקב אחר הטיפול והבדיקות, תשומת לב להליך להתאוששות לאחר הטיפול וכו'.

בין תביעות הרשלנות הרפואית המוגשות לבתי המשפט, ניתן למצוא רשלנות בניתוחים פלסטיים, רשלנות במעקב הריון אי אבחון מומים מלידה בבדיקות אולטרא סאונד וסקירת מערכות, רשלנות בעת הלידה, אי-אבחון של גידולים ממאירים, מתן תרופות שגויות, טיפולי שיניים רשלניים ועוד...

סרטן, התקף לב ואירוע מוחי הינם אירועים רפואיים נפוצים אשר בגינם פעמים רבות החולה מתלונן בפני הרופא על סימפטומים של כאבים, טשטוש ראיה, הקאות, לחצים וכדומה, אשר צריכים לעורר חשד מצד הרופא לבעיה האמיתית ממנה סובל החולה, אך דבר לא נעשה, לעיתים תוך זלזול של הרופא בתלונות המטופל ואי אמון ועקב כך ישנו איחור באבחון המחלה באופן כזה שנגרם נזק לעיתים בלתי הפיך. רשלנות הצוות הרפואי בגילוי מאוחר של מחלה ו/או איחור באבחון, סרטן מהווה עילה לתביעה של החולים עצמם שמחלתם התגלתה באיחור, או בני משפחותיהם.

חלק גדול מתביעות רשלנות רפואית הינן עקב רשלנות רפואית בניתוחים שונים.
הנזק עלול להיגרם, בין היתר, מביצוע כושל של טיפול פולשני או לחילופין מאי ביצוע הטיפול או השתהות בלתי סבירה במתן הטיפול, היוותרות גוף זר בגופו של החולה, ביצוע ניתוח או טיפול מיותר בהעדר התוויה רפואית, כשל במהלך הרפואי לאחר הטיפול הפולשני.

על המגיש תביעת רשלנות רפואית בניתוח, להוכיח כי הרופא לא נהג כ"רופא סביר", דהיינו, כי הרופא, "לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שרופא סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות".
הפסיקה קובעת, כי אמת-המידה לבחינת הרשלנות תהיה זו של הרופא הסביר בנסיבות המקרה. החלטותיו ופעולותיו של הרופא צריכות להיות מבוססות על שיקולים סבירים וברמה המקובלת, היינו, על הרופא לבסס החלטותיו על הידע העדכני הנתמך בספרות מקצועית, בניסיון קודם והכול – בהתאם לנורמות מקובלות אותה עת בעולם הרפואה.

בתביעות רפואיות בתחום ניתוחים, מתעוררת לא אחת שאלת ההסכמה של החולה לטיפול, כאשר ביהמ"ש נדרש לבחון האם ניתנה הסכמתו המודעת של החולה לניתוח, האם הוסברו לו הסיכויים להצלחתה מחד והסיכונים בביצועה מאידך, האם פורטו בפני החולה אופציות טיפוליות אחרות, ניסיונו והכשרתו של המנתח וכד’, לעיתים גם אם הרופא לא התרשל בעצם ביצוע הניתוח, אך הפר את חובת גילוי הסיכונים לחולה- ניתן לזכות בתביעת הרשלנות הרפואית.

בנוסף יש לציין כי תביעות רשלנות רפואית בהריון או בלידה, נושאות בחובן פיצויים גבוהים מאד וזאת לאור העובדה כי הנזקים אשר נגרמו לנפגע- ובמקרה זה התינוק, ילוו אותו בדרך כלל לשארית חייו ולכן ההוצאות שיידרשו לו ולהוריו נפרסות על פני תוחלת חיים שלמה.
הרישום הרפואי ותיעוד כל הפעולות שבוצעו בשלב טרום לידה, במהלכה ואחריה הינם חשובים במיוחד, שכן היעדר רישום נאות מעביר את נטל האחריות אל הנתבעים להוכיח כי לא התרשלו.
רוב המקרים המסתיימים בתמותה או בנזק ליילוד, מתרחשים במה שמכונה "הריונות בסיכון גבוה", דהיינו, במקרים בהם ישנן הפלות קודמות של האם, מחלות כרוניות שלה, ניתוחים קיסריים או לידות מוקדמות קודמות, ריבוי עוברים, סוכרת הריונית וכדומה. את רוב הסימפטומים הנ"ל, ניתן לאבחן טרם הלידה ולהזהיר את האם כי מדובר בהריון בסיכון גבוה יותר מן הרגיל ואז- להותיר בידה את ההחלטה האם להמשיך בהריון ו/או להפסיקו. יחד עם זאת, ישנם הריונות ללא סימני האזהרה הנ"ל, אשר הופכים להריונות בסיכון גבוה במהלך הלידה בשל חום, שינויים בדופק העובר וכדומה.

תחום נוסף הקשור להריון וילודים הינו התחום של "הולדה או חיים בעוולה". עפ"י ההלכות העדכניות התובעים עשויים לזכות בפיצוי גבוה היה ויוכח כי היה ניתן לאבחן במהלך ההיריון באמצעות בדיקות שונות כי הילוד ייוולד עם מומים מולדים משמעותיים וכי ועדה להפסקת היריון הייתה מאשרת לסיים את ההיריון לו הייתה מתבקשת לעשות כן לאור המומים הנ"ל. הפיצוי במקרה זה מקיף גם את ההוצאות הניכרות בטיפול הילוד על כל מומיו וגם הפסדי השתכרות תיאורטיים למשך כל ימי חייו.

תביעה ע"י עו"ד רשלנות רפואית מבוססת על עוולת הרשלנות המנויה בסעיף 35 לפקודת הנזיקין.



מסעיף זה עולה כי לשם הוכחת רשלנות רפואית יש להוכיח שלושה יסודות במצטבר:
א. התרשלות מצד הרופא
ב. קיומו של נזק
ג. קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

חשוב לדעת כי התביעה אינה מבוססת על אחריות מוחלטת אלא יש להוכיח אשמה כלשהי, התרשלות, וזאת בסבירות של 51% לפחות, כמקובל במשפט אזרחי.

המבחן ההוכחה מבוסס על "הרופא הסביר" - השופט בוחן האם בהתחשב במידע שעמד בפני הרופא בזמן אמת, הרופא פעל על פי רמת הזהירות הנדרשת מרופא סביר? או שמא חרג ממתחם הסבירות באופן העולה לכדי רשלנות רפואית? וזאת מאחר ורופא סביר חב בחובת זהירות כלפי המטופל שלו.

המבחן אינו מבחן של "חוכמה שלאחר מעשה" אלא מבחן של ההתנהגות המצופה מרופא סביר בזמן אמת.

על מנת לבדוק אם הייתה חריגה מהתנהגות הרופא הסביר ועל מנת לקבוע רשלנות רפואית נדרש ביהמ"ש לראיות מקצועיות אובייקטיביות, לכן, במסגרת התביעה יש לתמוך את הטענות הרפואיות בחוו"ד רפואית בתחום הרלבנטי.

אם מדובר ברשלנות רפואית בלידה או בהריון תוגש חוו"ד גניקולוגית, ואם מדובר בטיפול שיניים תוגש חוו"ד של רופא שיניים וכיו"ב. מאחר ובזמן אמת הרופא המטפל מתעד את מהלך הטיפול ברשומה הרפואית מהווה התיק הרפואי חלק מרכזי בתביעה, אם לא נשמר התיעוד ע"י הרופא המטפל, הדבר מהווה "נזק ראייתי" שישמש כנגד הנתבעים במשפט.






רשלנות רפואית בהריון או בלידה

    חוסר מיומנות בביצוע ופענוח בדיקות ניכר בשני שלבים שונים שלב ההריון (התרשלות עקב אי אבחון מומים בילוד במהלך ההיריון.) ושלב הלידה, כשנבדקת אי הפנייה לבדיקות אבחנתיות או התייחסות לקויה לממצאיהן , לשם בחינת הטעויות בפענוח הממצאים . המומים המקנים את הפיצוי הגבוה ביותר בעת תביעת רשלנות רפואית בלידה הם: שיתוק מוחין CP Cerebral Palsy, או פיגור שכלי.

    סוגי הבדיקות בעת הריון בהן ייתכן וחלו טעויות המהוות עילה להגשת תביעת עו"ד רשלנות רפואית בהריון :

    בדיקת שקיפות עורפית – בדיקת סקר המזהה את ההסתברות לקיום תסמונת דאון ופגיעות כרומוזומליות נוספות של העובר.

    בדיקת סיסי שליה, דיקור מי שפיר – נותן זיהוי ודאי או שולל בצורה וודאית את קיום תסמונת אצל עובר- נותנת זיהוי ודאי או שוללת בצורה וודאית את קיום התסמונת בעובר.

    בדיקות סקר גנטיות- - ייעוץ גנטי- בדיקות גנטיות הן בדיקות לפני הריון או במהלך שלביו הראשונים. מטרת בדיקות גנטיות בהריון הינה לאתר נשאים של מחלות קשות, בדיקות גנטיות הן בדיקות המוצעות לזוגות (לפני ההריון או במהלך שלביו הראשונים) שלהם אין כל היסטוריה משפחתית של מחלה תורשתית, כגון, פיגור שכלי או מום מלידה.


    בדיקת אולטרסאונד- סקירת מערכות- הבדיקה שמכונה ’סקירת מערכות’ היא בדיקה סונוגרפית גנטית בעזרת מכשיר אולטרסאונד. איתור מום אמנם אינו משנה בדרך כלל את תוצאות ההריון – אך עשוי להשפיע על צורת היילוד, כגון החלטה על ביצוע ניתוח קיסרי אם לאו, וכן יש לו חשיבות גדולה על ההכנה הנפשית המוקדמת של האישה היולדת ובעלה ללידה של יילוד בעל מום.


    על מנת להגיש תביעת עו"ד רשלנות רפואית בהריון, יש לצרף חוות דעת רפואית אשר תוכיח לבית המשפט כי ניתן וצריך היה לגלות את המומים המולדים במהלך ההריון ולאפשר להורים את זכות הבחירה אם ברצונם לבצע הפסקת הריון. פיצוים בתביעות רשלנות רפואית בהריון מגיעים בד"כ למיליוני שקלים.






הולדה בעוולה – מהי ואילו פיצויים ניתן לקבל בגינה?

סוגיית ההולדה בעוולה שונה מיתר מקרי הרשלנות הרפואית בעניינים אלה של הקשר הסיבתי והנזק.
בית המשפט העליון קבע כי קיימת להורים תביעת ה"הולדה בעוולה", כשבמסגרתה ניתן לתבוע פיצויים כדלקמן:

עד הגיע הילד לגיל 18 – ההוצאות המיוחדות שנגרמו להורים עקב מוגבלותו.

לאחר הגיעו לבגרות - ההוצאות המיוחדות הנובעות ממוגבלותו ובנוסף לכך הוצאות מחייה רגילות, בהן היה נושא הוא עצמו, בבגרותו, אלמלא מוגבלותו.
פיצוי משמעותי בגין כאב וסבל בהתחשב בסבלו המתמשך של הילד, אותו ההורים חווים בעצמם.

פיצוי ניתן בכל מקרה שבו הייתה רשלנות באבחון מום משמעותי, וכאשר בית המשפט משתכנע שההורים אכן היו מבקשים לבצע הפסקת הריון, לו המום היה מאובחן בזמן.
לידה הינו אחד הניתוחים השכיחים ביותר. רשלנות רפואית במהלך הלידה, עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך ליולדת או לתינוק, יוצרת עילה להגשת תביעה ע"י עו"ד רשלנות רפואית כנגד הרופא המיילד או בית החולים.

הרשלנות הרפואית בלידה מתמקדת בהחלטות המתקבלות ע"י הרופאים בעת הליך הלידה לפי הרשומות הרפואיות , ומתבצע מעין בקורת שיפוטית על החלטות שניטלו ע"י הרופאים תוך שימוש בחוו"ד רפואית מומחים שיבחנו ההצדקה להחלטות הן בשלב הלידה והן בשלב שלאחר הלידה לפי הענין. הנפגע - התינוק רשאי להגיש תביעתו תוך 7 שנים מיום מלאו לו 18 שנה כלומר עד גיל 25, כנגד הרופאים שנטלו חלק בהליך הלידה וכנגד המוסד הרפואי. חשוב לציין כי הרישום הרפואי האותנטי הינו בעל חשיבות רבה והעדרו דווקא מקדם את התביעה בשל הכלל של "נזק ראייתי" הווה אומר , מי שגרם להעלמותו של חומר רפואי חייב בדין כתוצאה מהנזקים שנגרמו לצד הנזוק ומכוח העובדה שאין מסמכים רפאים בנמצא – התומכים בטענותיו של הנפגע על לא עוול בכפו.כלומר הרופאים שאיבדו מסמכים רפואיים יצטרכו להוכיח שלא התרשלו בפעולתם.

רשלנות רפואית –הסכמה מדעת אחריות הרופא כלפי החולה לפרוט מכלול המידע הרפואי
על הרופא המטפל להסביר את הסיכונים והסיבוכים הכרוכים בטיפול הרפואי וגם את הסכנה הכרוכה באי הצלחה ולמטופל על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת בדבר הנחיצות. כך אם למשל הניתוח הכרוך בסכנהבאחוזים מועטים למוות - אך שקיימת אופציה טיפולית חלופית שאינה כרוכה בניתוח ויכולה להביא לתוצאות דומות בלא סכנת מוות עלולה לחייב את הרופא המטפל בהשלכות לכך משלא הביא לידי המטופל את הידיעה בדבר הסיכונים המיותרים באופציה הנתוחית המסוכנת , ומשכך מדובר בעבירה על חוק זכויות החולה.

הסכמה מדעת חייבת להיות מנוסחת בכתב יד בניתוחים ונבחנת בסוגיה זו התאמה גבוהה יותר לחלופה טיפולית אחרת לזו של הניתוח , דווקא החתמה על טופס הסכמה סמוך לניתוח עצמו , עלולה לגרום לכך שבית המשפט לא יכיר בדיות וחוקיות החתמת החולה בנסיבות אלו ,משום שלמעשה לא הייתה לחולה האפשרות לביצוע שקול דעת מושכל ,והרופאים לא יהיו מוגנים במקרה שכזה.







רשלנות רפואית - סוגיית אבחון המחלה


לאחר שהחולה מגיע לרופא והרופא מאפיין התסמינים שלפניו במקרה הפרטיקולארי , על הרופא לשלוח את החולה לבדיקות נדרשות נוספות שיבחנו את מצבו , וכאשר החולה לא נשלח לבצוע בדיקות נרחבות המתאימות לתסמינים מהם הינו סובל מדובר באבחון רפואי שגוי שלעיתים יביאו להתמשכות המחלה לשווא , העמקתה ולעיתים לסיבוכה.בה בעת שאבחון נכון היה יכול כ" מטה קסם" להביא לריפוי מיידי של החולה . לפעמים לרוע המזל אי אבחון עלול להביא למוות החולה ועל כך החשיבות הרבה באבחון נכון בזמן תוך שימוש בכלים הרפואיים שמעמיד העולם הרפואי המודרני בזמננו ,על כן עילת התביעה היא אבחון מחלה שגוי או באיחור! כשבשני המקרים התוצאות קשות לחולה. לעיתים כשמדובר ב"גידולים" - קיימים תסמינים ברורים שמתלווים לממצא וחוסר אבחון ע"י הרופאים יוביל למסקנה של אי אבחון רשלני. התרשלות רופא באבחון מחלה או גידול בזמן המוקדם ביותר, אשר בעקבותיה נגרם לחולה נזק, מהווה עילה לרשלנות רפואית. כל הרופא חייב לעמוד במבחן ה"רופא הסביר" אשר בודק האם פעל באופן מקצועי, תוך שהוא קשוב לתלונות המטופל, ובכפוף למצופה ממנו על פי הידע הרפואי בנושא.
במידה ויוכח כי הרופא לא עמד במבחן זה בבית המשפט, ובנוסף הוכח קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין ההתדרדרות במצב הרפואי – ישנה עילה לתביעה ע"י עו"ד רשלנות רפואית בגין רשלנות רפואית באבחון המחלה.






סוגים ומקרים שונים של רשלנות רפואית הבאה לידי ביטוי במקרים שונים כגון:

  • ניתוח להסרת טחול
  • אבחון לקוי באבן בדרכי השתן
  • השתלת שיער כושלת
  • ניתוח פלסטי ליישור מחיצת האף
  • נמק באיברו של תינוק כתוצאה מברית מילה
  • אי גילוי קרעים ברחם
  • ניתוח להקטנת / הגדלת חזה
  • ניתוח בקע
  • טיפולים קוסמטיים כגון הסרת שיער שגרמה לכוויות בעור


במידה ועולה אצל המטופל חשד כי הנזקים אשר נגרמו לו הם תוצאה של טיפול שיניים רשלני, עליו להתייעץ עם עו"ד רשלנות רפואית שיוועץ במומחה בתחום נשוא תביעתו (יישור שיניים, שיקום הפה, השתלות וכו’). כל סטייה מהתנהלות נורמטיבית על פי הפרקטיקה הידועה בטיפולי השיניים, יכולה ליצור עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
המטופל יגיש את טענותיו והמסמכים אשר ברשותו למומחה רפואי באמצעות עו"ד רשלנות רפואית. על המטופל להמציא בידיו של עורך הדין את כל המסמכים שבאמתחתו לרבות צילומי רנטגן וקבלות המפרטות את התשלומים השונים. עורך הדין יעביר את החומר למומחה, וזה האחרון יקבע האם ישנו מקום לקבוע כי הרופא המטפל התרשל במילוי תפקידו, כמצופה ממנו במבחן הרופא הסביר.






רשלנות רפואית - ניתוחים פלסטיים

ניתוחים פלסטים הם מקור למקרים בהם הציפיות או "הבטחות" שניתנו למנותחים הופכים לנזק רפואי ותחת להיות "ברכה" הופכים ל"קללה". כך למשל בניתוח יישור אף,עיצוב האף ,הקטנת החזה /הגדלת החזה, לעיתים תוצאות הניתוח לא זו בלבד שגורמות לנזק גופני אלא להשפעות נפשיות קשות כאפקט ונזק מצטבר - שיש להעריך בעת ניהול התביעה.

במסגרת בדיקת התביעה של רשלנות רפואית נבדקת התאמת החולה לסוג הניתוח המדובר בשים לב לעברו הרפואי מהניתוחים הרפואיים שלו.

תביעות עו"ד רשלנות רפואית בנוגע לניתוחים פלסטים נסובות בין היתר באשר להליך הניתוח המיכשור שהשתמשו בו והתאמתו תוך שימוש ברשומות הרפואיות מזמן הניתוח.

נדבך נוסף מתייחס לטיפול הרפואי אחרי הניתוח הפלסטי מאחר ודווקא בשלב זה שלאחר הניתוח לעיתים מתרחשת אסקלציה בנזק הרפואי בשל אי קיום ביקורת קפדנית עם " יד על הדופק" – מטעם הרופא המנתח, בתקופה הסמוכה שלאחר הניתוח.






תהליך תביעה ברשלנות רפואית

בתהליך התביעה יש להוכיח תחילה את עובדות המקרה על פי העדויות , ועל פי התיק הרפואי. לאחר בירור המצב העובדתי יש להגיש חוו"ד רפואית המתייחסת לטיב הטיפול. כל צד בהליך יגיש חוו"ד רפואית מטעמו ובמקרה של מחלוקת ביהמ"ש ישקול מינוי מומחה מטעמו בשאלות שבמחלוקת. חוות הדעת הרפואית היא חשובה בתביעת רשלנות רפואית ולכן בחירת זהות המומחה היא החלק הארי בתיק. רצוי לפנות לעו"ד רשלנות רפואית אשר מצוי בקשרי עבודה עם מומחים רפואיים דרך קבע, ואשר בידו הידע והניסיון להתמודד עם תביעות ועם המורכבות שבהן.

ניהול תביעות רשלנות רפואית בשני מסלולים:

מסלול אחד - במקרים בהם הנזק הוא קטן ואין כל הצדקה להיגרר להוצאות גבוהות על חוות דעת רפואיות. במקרה כזה מדובר בהליך במסלול מקוצר הכולל מו"מ עם המבטחת המעורבת בניסיון להגיע לפשרה ראויה, תוך חסכון בהוצאות.

המסלול השני - במקרים בהם הנזק הוא רב, יש להצטייד בחוות דעת רפואית לצורך הוכחת הרשלנות ומלוא הנזק וקבלת הפיצוי המלא. במקרים אלו, כאשר ההערכה היא שהתביעה איתנה ומבוססת וקיימת סבירות רבה כי הפיצוי שישולם בסוף הדרך יצדיק את ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך ובפרט ההוצאה בעבור חוות הדעת הרפואית הנאמדת באלפי שקלים, עבור הכנת חוות דעת וכרוכה בעלויות נוספות באם יידרש המומחה להעיד בביהמ"ש.


אם נגרם לך נזק עקב רשלנות רפואית מגיע לך פיצויים
לקבלת ייעוץ משפטי של מומחה בתחום רשלנות רפואית לחץ:
ייעוץ משפטי לרשלנות רפואית

 
  דף הבית | פרופיל המשרד | מפת אתר | שאלות ותשובות בנושא תאונות עבודה וביטוח לאומי | שאלות ותשובות בנושא תאונות דרכים | שאלות ותשובות בנושא רשלנות בשטחים ציבוריים | קישורים מומלצים | Google

משרד לרר אלדור מתמחה בטיפול בתביעות פיצויים עבור נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רשויות, רשלנות מעבידים, תביעות ביטוח לאומי ועוד